חוק השבות, תש"י-1950, מעניק זכות עלייה לישראל לכל יהודי בעולם.
מי זכאי לעלות לישראל?
מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר ואינו בן דת אחרת, ילדיו ונכדיו, בן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי (גם אם אינם יהודים בעצמם), זכאים לעלות לישראל מכוח חוק השבות, ולקבל אזרחות למעט אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.
עם זאת, הורים קשישים ובודדים של אזרח ישראלי עשויים להיות זכאים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית במסגרת הליך מיוחד.
מה הכוונה שנתגייר?
חוק השבות אינו מגדיר מהו גיור תקף לצורך עלייה. כתוצאה מכך, התפתח מערך גיור ממלכתי כפוף לרבנות הראשית, לצד בתי דין גיור פרטיים הפועלים על פי זרמים יהודיים שונים. כך במשך עשרות שנים, מדינת ישראל הכירה בפועל רק בגיורים שנעשו על פי ההלכה ושאושרו על ידי הרבנות הראשית זאת, על אף שמערך הגיור הממלכתי מעולם לא זכה למעמד בחוק, ולכן אין לו עדיפות משפטית על פני בתי הדין הפרטיים.
בשנת 1989, חל סדק ראשון בסטטוס קוו כאשר בית המשפט העליון קבע בפסיקת "הלכת גיור קהילה" כי יש להכיר בגיורים שנעשו על ידי בתי דין של קהילות יהודיות מוכרות בחו"ל, גם אם הם רפורמיים או קונסרבטיביים.
בשנת 2002, בית המשפט העליון הרחיב את ההכרה בגיורים לא אורתודוקסיים גם לגיורים שנערכו בישראל. עם זאת, ההכרה ניתנה רק לעניין רישום אוכלוסין, וקבעה שגיורים אלו אינם תקפים לצורך קבלת זכויות דתיות מלאות, כמו נישואים וגירושין.
בשנת 2021, עתרה נועה דהן, שנתגיירה בבית דין רפורמי בישראל, לבית המשפט העליון בדרישה להכיר בגיורה לצורך קבלת אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. בפסיקה היסטורית, קבע בית המשפט העליון כי גיורים שנעשו על ידי בתי דין רפורמיים וקונסרבטיביים בישראל מוכרים לצורך עלייה לפי חוק השבות.
להדגיש כי מתגיירים, ובכלל זה עולים, שעלו לישראל נהנים מכל הזכויות והחובות המוקנות לאזרחים ישראלים.
תהליך העלייה וקבלת האזרחות עשוי להיות מורכב, ורצוי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני הגירה לפני תחילתו. ייצוג על ידי עורך דין מקצועי יכול לחסוך לכם זמן ומשאבים רבים, הוא יטפל בכל ההיבטים המשפטיים של התיק, ויפנה אתכם מהצורך להתמודד עם הליכים מורכבים אלה בעצמכם.
